חורבה אפשרית

החומר מתקמט, מתרומם ונופל: החורבן נתפס ברגע התרחשותו. קבוצת צורות בגווני אפור ובז' מתרכזת במרכז הדף, ערוכה לאורך אלכסון העולה משמאל לימין. השברים מציגים קצוות מקופלים, היצרויות ומשטחים מקומטים; חפיפתם יוצרת צללים עדינים, הדומים לעיתים למריחות או להילה של אבק. האזורים הכהים יותר מתרכזים בנקודות המגע, בעוד הרקע נותר רחב וכמעט אחיד, ממותן בקושי על ידי מעברים מעורפלים. החומר החזותי נראה אפוא תלוי בין נפח לבין עקבות: התבליט המרומז על ידי הקפלים חי בדו-קיום עם אזורים הנראים כמתמוססים אל תוך המצע.